שלום לך
כיף שבאת
כל כך הרבה דרכים לתאר אותי. אותך. אותנו. ההולכים ומשתנים עם פעימות החיים, תובנות השנים, הנרטיבים התרבותיים, צמיחת הטכנולוגיה.
כל כך הרבה דרכים לספר אותנו לעולם.
'רקפות בגשם', תהילה אור שלו, ינואר 2017.
מתוך צילומי 'התזמורת הקאמרית וחברים' במופע מחווה לביטלס, אמפי שוני. תהילה אור שלו, ספטמבר 2017.
תמונה, וידאו, טקסט, אתר אינטרנט, תדמית ויזואלית.
פוסט בפייסבוק, קובייה באינסטגרם, ציוץ בטוויטר, סרטון בטיקטוק.
מודעה בגוגל, באנר לתערוכה, כרטיס ביקור גישמי. כרטיס ביקור וירטואלי.
מופשט או מוגדר.
דוקו, סאטירה, הומור, אומנות, או דרמה.
ליטרלי או על דרך הרמיזה.
כולם ביטויים של הסיפור שלנו, אותו אנו רוצים לחלוק עם העולם.
ואם נספר אותו בצורה בהירה, אחידה, חזרתית ומתחדשת גם יחד, נצליח להגיע, גם בתוך עידן של שפע ברעיונות וביטויים, אל הלבבות הנכונים לנו.
אנסמבל הסיפור הויזואלי
גרסאת תהילה 2020
מתוך התבוננותי ויצירתי בתחום ההבעה, ומתוך עירנותי לעת בה אנו נוכחים, אני מציעה להתייחס לסיפור הויזואלי, כאל תזמורת אשר יש בה שלוש סקציות עיקריות של יצירה:
כלי נשיפה - הם העיצוב והמיתוג: יצירת שפה של צורה צבע ותחושה. התמסרות לקו עיצובי מוביל שהוא זיקוק של ערכינו בצירוף חזוננו.
כלי פריטה והקשה - הם הצילום והעריכה: יצירה שוטפת של דימויים, בוידאו ובסטילס, אשר יתארו יבארו יחמיאו ויעצימו את חיננו.
כלי הקשת - הם הסטוריטלינג: יצירת קופירייטינג ותוכן המשלימים את הסיפור הויזואלי. שיח ער בין הביטויים הויזואליים והטקסטואלים של הסיפור שלנו.
'תשוקה' מתוך סדרת 'היריון', תהילה אור שלו, אוקטובר 2015.
כל סקציה יכולה להשתמש במגוון כלים להבעת חלקה ביצירה. השפע בתחום הוא גדול ומבורך, הן למשתמש המקצועי, והן למשתמש החובבן.
לא משנה באילו כלים נבחר. מה שמשנה זה ההרמוניה שתיווצר, בין חלקיה השונים של התזמורת שלנו. בין חלקיו השונים של הסיפור הויזואלי שלנו.
ככל שהיוצרים והכלים יהיו מתואמים ביניהם, כך תיווצר בסיפור שלנו סינרגיה.
באומנות הסיפור המוסיקלי, לאדם הזה, שיודע לראות להרגיש ולכוון את כל הכלים גם יחד, קוראים מנצח.
באומנות הסיפור הויזואלי, אני קוראת לאדם הזה, שמנצח (וגם יודע לנגן על כל הכלים יחד), אני.
נ.ב. המנצח יכול להיות גם את-ה, אם תבחר-י ללמוד איתי.
בברכת המשך גלישה נעימה
ויום מוצלח
